סונול דרום בע"מ נ' ג'ודה - עפר פיתוח ותשתיות (2003) בע"מ ואח' - פסקדין

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים על סך 241,000 ₪ בגין אי תשלום עבור דלק ומוצריו (להלן: "דלקים") אשר סופקו על ידי התובעת לנתבעת 1 לפי הסכם מיום 18.12.03 (להלן: "ההסכם").

הנתבעת 1 מסרה לתובעת 10 שיקים של הנתבעת 2 בסכום כולל של 241,000 ₪. השיקים חוללו ולכן הוגשה התביעה גם כנגד הנתבעת 2.

התביעה כנגד הנתבע 3 הוגשה בהסתמך על כתב ערבות מתמדת עליו חתם הנתבע 3 ביום 18.12.03 ולפיו הוא ערב כלפי התובעת לכל חובותיה של הנתבעת 1.

התובענה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן (החלטה מיום 3.2.08 בבש"א 4724/06).

2.טענתם העיקרית של הנתבעים היא כי התובעת חייבה את הנתבעת 1 ביחס למוצרים שלא סופקו בפועל וכי לא הוצגו תעודות משלוח החתומות על ידי האנשים המוסמכים מטעם הנתבעת 1 לקבל את הדלקים.

לעניין השיקים שנמסרו על ידי הנתבעת 2 נטען כי הם נמסרו לתובעת לאחר שזו הבטיחה כי הם נמסרים על תנאי, בכפוף להתחשבנות סופית שיערכו הצדדים ובכפוף להצגת תעודות המשלוח החתומות.

על כן נטען כי משנמסרו השיקים בקשר לעסקת היסוד וכאשר התובעת לא סיפקה לנתבעת 1 את התמורה (הדלקים), יש לדחות את התביעה מכח השיקים.

לעניין חיובו של הנתבע 3, נטען כי הנתבע 3 לא התבקש לחתום על ערבות אישית ולא חתם על ערבות אישית להבטחת התחייבויות הנתבעת 1.

3.מטעם התובעת העידו מר עמוס יונה – מנכ"ל התובעת, מר אריה טל - חשב בתובעת, מר שלום ששון – נהג אצל התובעת ומר בוריס מרדכי – נהג אצל התובעת.

מטעם הנתבעים העידו הגב' אלשמאלי סמאהר – בעלת מניות ומנהלת רשומה בנתבעת 1 ומר ג'ודה חארב (הנתבע 3 ) – מנהל הנתבעת 1.

דיון והכרעה

4.תביעת התובעת נסמכת על ההסכם שנכרת בין התובעת לנתבעת 1 ביום 18.12.03 ונספחיו וכן על השיקים שנמסרו לה על ידי הנתבעים.

5.להסכם האמור מיום 18.12.03, צורף מסמך נושא כותרת "תנאי סחר והתחייבות לתשלום" חתום על ידי הנתבעת 1 ולפיו התחייבה הנתבעת 1 לשלם עבור דלקים שסופקו בתנאי "שוטף + 45". בנוסף התחייבה הנתבעת 1 לשלם לתובעת את הסכומים הנקובים בחשבוניות אשר יוגשו לה והוסכם כי הרישומים בפנקסי סונול וחשבונותיה יהוו ראייה לכאורה ביחס לסכומי הרכישות.

6.לטענת התובעת סופקו לנתבעת 1 מוצרי הדלק בהתאם לתעודות משלוח אשר היו מוזנות למערכת הנהלת החשבונות של התובעת ובסוף כל חודש היתה נשלחת אל הנתבעת 1 חשבונית מס המרכזת את כלל תעודות המשלוח באותו חודש.

לעניין זה נטען כי הנתבעת 1 מסרה באמצעות הנתבע 3 בחודש אוגוסט 2004 שיקים דחויים, הראשון בהם לחודש דצמבר 2004 לצורך כיסוי חובה בגין חודשים מרץ – יוני 2004 אולם בחודש דצמבר 2004 ביקש הנתבע 3 למשוך את השיקים שנמסרו ולהחליפם. כן נטען כי בחודש ינואר 2005 ערך הנתבע 3 חשבון סופי, קיבל הנחה ולאחריה נותרה יתרת חוב של 241,000 ₪ אותה ביקש לחלק ל – 10 תשלומים באמצעות שיקים של הנתבעת 2, הראשון בהם לחודש מרץ 2005. השיקים האמורים הוחזרו על ידי הבנק ומכאן התובענה.

7.הנתבעים טוענים כאמור, כי תנאי יסודי לחיוב הנתבעת 1 הינו הצגת תעודות משלוח מקוריות וחתומות כדין, כי מהעתקי התעודות שהוצגו עולה כי הן נחתמו על ידי אנשים שאינם מוסמכים לחתום ולהתחייב בשם הנתבעת 1, כי התובעת לא הוכיחה את אספקת הדלקים וכי הלכה למעשה הדלקים לא סופקו בפועל.

8.אין חולק כי עסקינן בתביעה שטרית ולכן הנטל מוטל על הנתבעת 2, אשר השיקים משוכים על שמה, לסתור את חזקת התמורה.

בנוסף, אין מחלוקת כי השקים המשוכים על חשבונה של הנתבעת 2 נמסרו בגין ההתקשרות שבין הנתבעת 1 לתובעת, ולכן משמסרה הנתבעת 1 שקים לתובעת, הנטל עליה להוכיח כי השקים האמורים נמסרו "על תנאי" ובכפוף להתחשבנות סופית כטענתה.

9.כאמור, הנתבעים טוענים כי השקים נמסרו "על תנאי" בכפוף להתחשבנות סופית ובכפוף להצגת תעודות משלוח חתומות.